אני זוכרת את הפעם הראשונה שכתבנו את נוהל הפיתוח. זה היה בתחילת הדרך. היינו חברה קטנה, היה לנו מוצר ראשון בפיתוח מתקדם, ומבדק ההסמכה הראשון כבר נראה באופק. ישבנו בחדר ישיבות קטן עם לפטופים פתוחים וקפה שהתקרר מהר מדי, וניסינו להחליט איך אנחנו רוצים שהתהליך ייראה. לא איך הוא "אמור" להיראות לפי הספר, אלא איך הוא יעבוד אצלנו באמת. כתבנו נוהל פשוט וברור. כזה שאפשר להסביר בשיחה אחת. היה בו היגיון פנימי והוא שיקף את המציאות הארגונית: מי יוזם, מי בודק, מי מאשר, ואיפה זה מתועד. הוא לא היה מושלם, אבל הוא היה שלנו והוא עבד בשבילנו. במבדק הפנימי הראשון הבאנו יועצת חיצונית והיא העלתה הערה קטנה. משהו לא היה מוגדר מספיק ברור. לא דרמה. פתחנו CAPA לפי הנוהל הפנימי שלנו, הוספנו את ההבהרות הרלוונטיות לנוהל, והמשכנו הלאה. כמה חודשים אחר כך הגיע מבדק חיצוני. כאן כבר נכנסו לעומק. הסוקר שאל שאלות טובות. הוא רצה לראות עקביות, רצה להבין איך אנחנו מדגימים שליטה, איך אנחנו מראים עקיבות בין דרישות לביצוע. שוב מצאנו את עצמנו מעדכנים את אותו נוהל. הוספנו טבלה, חידדנו אחריות, הכנסנו התייחסות מפור...
- קבל קישור
- X
- אימייל
- אפליקציות אחרות