PMCF בגישה מבוססת סיכון: קריאה לאיזון רגולטורי

ארגון MedTech Europe יוצא בקריאה ברורה למוסדות הרגולציה האירופאיים, הנציבות האירופית (European Commission) וקבוצת התיאום למכשור רפואי (MDCG), לאמץ גישה מבוססת סיכון (Risk-Based Approach) לפעילויות PMCF (Post Market Clinical Follow-up), במיוחד עבור מכשירים רפואיים בדרגת סיכון נמוכה.

המסר המרכזי הוא שיש לעצור את ההחמרה המערכתית שמובילה לדרישה כמעט אוטומטית למחקרים קליניים בכל מצב, גם כאשר אין הצדקה קלינית, אתית או רגולטורית.

מה הבעיה?

בפועל, למרות שה-MDR עצמו מאפשר גמישות וניתוח סיכונים, ה-Notified Bodies מציבים לעיתים דרישות אחידות, ללא הבחנה מספקת בין מכשירים שונים מבחינת סיכון, תכלית, או היסטוריית שוק.

בעיקר:

• קיימת ציפייה שגרתית למחקרי PMCF קליניים כמעט לכל מכשיר.

• אין הבחנה מספקת בין סוגים שונים של פעילויות PMCF.

• קיימת דרישה לאיסוף נתונים על כל תצורה או גרסה של מכשיר, גם כשאין חשש בטיחותי.

• מכשירים ותיקים ובטוחים נפגעים, לעיתים עד הפסקת שיווק.

התוצאה היא עומס לא פרופורציונלי על משאבים קליניים, פגיעה בפיתוחים חדשים, ואתגרים אתיים ממשיים, בעיקר באוכלוסיות שבריריות.

ומה באמת אומרות התקנות וההנחיות?

ה-MDR עצמו, ב-preamble (33) ובסעיפים 61 ונספח XIV, כן משרטט מסגרת לגישה מבוססת סיכון, אבל בפועל אין הגדרה ברורה מה נחשב לפעילות PMCF מספקת, והיכן עובר הקו בין "איסוף נתונים קליני" לבין מחקר מלא.

גם הנחיות MDCG 2020-7 ו-MDCG 2024-10 כוללות דוגמאות לעולמות תוכן אפשריים, כגון שימוש ברג'יסטרים, ראיות מהשטח (RWE), סקרים ונתוני PMS קיימים, אבל הן לא מיושמות באופן עקבי על ידי כל הגורמים בשטח.

דוגמאות

מכשיר חודרני לא ניתוחי (Class IIa)

• תכלית השימוש: סיוע באינטובציה אנדוטרכיאלית במטופלים בהם ההדמיה של פתח הקנה אינה מספקת.

• תועלת קלינית: ביצוע אינטובציה אנדוטרכיאלית במטופל לצורך אספקת חמצן עד לייצוב נתיב אוויר פתוח.

• מצב נוכחי: מדובר במכשיר ותיק שקיבל סימון CE לראשונה בשנת 1998. לצורך המעבר מ-MDD/AIMDD ל-MDR, דו"ח ההערכה הקלינית (CER) כלל נתוני מחקרים קליניים שפורסמו וכללו כ-2,500 מטופלים. בנוסף, נתוני PMS לאחר שיווק לא הצביעו על בעיות בלתי צפויות. מדובר במכשיר לשימוש זמני בלבד, עם זמן מגע קצר מאוד. למרות כל זאת, ה-Notified Body דרש ביצוע מחקר PMCF תצפיתי. היצרן ניסה מספר פעמים להתחיל את המחקר מאז 2020. רק לאחר 5 שנים הצטרף המרכז הקליני הראשון ועדיין לא גויס אף מטופל.

Guidewire לא-וסקולרי (Class IIa)

• תכלית השימוש: משמש להנחיית התקנת מכשירים בהליכים לא-וסקולריים. מיועד לשימוש במטופלים עם פתולוגיות או נגעים באנטומיה הלא-וסקולרית.

• תועלת קלינית: ל-guidewire הלא-וסקולרי תועלת קלינית עקיפה, בהיותו חלק ממערכת זעיר-פולשנית שמסייעת בהחדרת מכשירים דיאגנוסטיים או טיפוליים תואמים לאנטומיה הלא-וסקולרית. לאחר החדרה, ניתן להשתמש במכשיר הנלווה לצורך אבחנה ותכנון טיפול.

• מצב נוכחי: ההגשה עבור מכשיר זה נמצאת כעת בבחינה על ידי ה-NB. ה-guidewire נמכר כחלק מערכות של שרוולים/קטטרים לניקוז בגישה לא-וסקולרית. במסגרת ההגשה סופקו נתוני PMCF, והוצגו נתוני בטיחות וביצועים של המכשיר הראשי בערכה (שרוול הגישה או קטטר הניקוז) כתחליף עבור ה-guidewire והאביזרים הנלווים, שמדורגים בדרגת סיכון נמוכה יותר. עם זאת, ה-NB דורש הצדקה לאי-ביצוע מחקר קליני נפרד עבור ה-guidewire, וכן תוכנית PMCF מעודכנת שתזהה מדדי תוצאה רלוונטיים לבטיחות וביצועים, בהקשר של השימוש הספציפי בהחדרת קטטרים/שרוולים לא-וסקולריים. מוצרים ואביזרים דומים שמתבססים על סטנדרטים קליניים מקובלים מתמודדים עם אתגרים דומים.

אביזרים לקטטר ניקוז מושתל

• תכלית השימוש:

  • קטטר ניקוז: מספק גישה ארוכת טווח לחלל הפלאורלי או הפריטוניאלי, לצורך הקלה על תפליט פלאורלי סימפטומטי או מיימת ממאירה.

  • אביזרי קטטר: פריטי עזר שמיועדים לאפשר ניקוז תקופתי של נוזלים מהחללים האלה.

• תועלת קלינית: המערכת מאפשרת למטופלים להקל על תסמיני תפליט או מיימת בביתם, מבלי להיזקק להתערבות רפואית חוזרת.

• מצב נוכחי: הקטטר מושתל במטופלים שסובלים ממחלות ממאירות כחלק מטיפול פליאטיבי בסוף החיים. המטופלים עושים שימוש עצמאי באביזרים כדי לחבר שקיות/בקבוקי איסוף ולבצע ניקוז בבית. מכיוון שהשימוש באביזרים מתבצע על ידי המטופל עצמו, דרש ה-NB איסוף נתוני PMCF לא רק מהצוות הרפואי, אלא גם ישירות מהמטופלים. הדרישה הזאת מעלה קושי ממשי, שכן רבים מהמטופלים בקבוצה זו נמצאים במצב סופני, ומקבלים טיפול תומך, דבר שמקשה מאוד על קבלת משוב באמצעות סקרים או אמצעים דומים. היצרן הצליח לאסוף כמות מוגבלת של נתונים מהמשתמשים עצמם, אך למרות הקשיים האתיים והמעשיים, ה-NB ממשיך לדרוש את הרחבת המדגם ואיסוף נתונים נוסף מהמטופלים.

עמדת MedTech Europe והפתרונות מוצעים

המסמך ממליץ על מספר צעדים ישימים:

1. אחידות פרשנית - יישום עקבי של MDCG 2020-6 בין כל גופי ההסמכה והרשויות.

2. הרחבת ההנחיה לכלל המכשירים - לא רק legacy device, אלא כל מכשיר רפואי.

3. הגדרה ברורה של פעילויות PMCF - מהי פעילות נדרשת ומתי מחקר קליני הוא באמת הכרחי.

4. שימוש בנתונים קיימים ורלוונטיים - כולל PMS, ראיות מהשטח, מקורות מחוץ לאירופה (כאשר רלוונטי).

5. בחינה גמישה של תצורות מכשיר ללא דרישת נתונים כפולה לתצורות דומות או ללא שינוי בפרופיל הסיכון.

מסר לרגולטורים באירופה

ללא הבחנה מבוססת סיכון, הדרישות המחמירות פוגעות דווקא באוכלוסיות ובמוצרים שה-MDR נועד להגן עליהם. MedTech Europe קורא לאמץ גישה מאוזנת, אתית, ובעלת היגיון קליני וכלכלי שתאפשר המשך שימוש בטוח, מוכח, ומבוקר גם במכשירים ותיקים.