טיוטת ההנחיה החדשה של ה-FDA ל-QMSR בהגשות PMA/HDE – ואיך היא משקפת את רף הציפיות מביקורת איכות

ב-2024 פרסם ה-FDA את הגרסה הסופית של תיקון לתקנות 21CFR Part 820, שבה נקבע כי מערכת ניהול האיכות של יצרני מכשור רפואי צריכה להתבסס על תקן ISO 13485:2016. המשמעות היא ברורה: ה-FDA לא מוותר על דרישות האיכות, אלא מעביר את הדגש ליישור קו גלובלי, לצמצום כפילויות, ולהעמקת ההתמקדות בתיעוד אפקטיבי, קבלת החלטות, וניהול סיכונים.

כעת, בטיוטת ההנחיה שפורסמה באוקטובר 2025, ה-FDA מפרט לראשונה מה הוא מצפה לראות בתוך תיק ההגשה למוצרים מסוג PMA ו-HDE כתנאי לאישור השיווק. מדובר במסמך ששווה לקרוא לעומק גם אם אינך עוסק/ת בהגשות מסוג PMA ו-HDE.

על מה באמת מדובר?

הטיוטה עוסקת בתיעוד מערכת האיכות הנדרש כחלק מהגשות PMA (הגשה לאישור שיווק למכשיר רפואי בסיכון גבוה) או HDE (פטור למכשירים הומניטריים). לפי החוק האמריקאי, בקשות מסוג זה מחויבות לכלול "תיאור מלא של השיטות, המתקנים והבקרות המשמשים לייצור, עיבוד, אריזה והתקנה של המכשיר".

כעת, ה-FDA מבהיר בפירוט יוצא דופן מה הוא מגדיר כ"תיאור מלא". הדרישות מכסות את כל תחומי מערכת האיכות: מתכנון ופיתוח, דרך תיקוף תהליכים, ועד לפידבק מהשוק וניתוח מגמות. ההנחיה לא מסתפקת ב"יש לכם נהלים?" אלא שואלת: האם אתם יודעים להראות שהמערכת שלכם פועלת בפועל, עם שליטה מבוססת סיכונים, תיעוד, ושיקול דעת הנדסי וקליני?

ולמה זה רלוונטי גם אם אינך מגיש PMA או HDE?

יצרני מכשור רפואי רבים לא מגישים PMA אלא פועלים במסלול של 510k או De Novo. במקרים אלו, הדרישה למערכת איכות עדיין עומדת בעינה, אבל החוק מאפשר להצהיר על עמידה בדרישות מערכת איכות מבלי להגיש תיעוד פרטני מראש.

אבל בביקורת ה-FDA מצפה לראות בדיוק את מה שמתואר בטיוטה הזו.

ההנחיה למעשה מספקת את הסטנדרט המקצועי והיישומי לפיו נבחנת מערכת האיכות:

• מה נדרש להיות מתועד?

• מה הקשר בין תחומי מערכת האיכות שונים?

• מהי בקרה מבוססת-סיכונים בעיני הרגולטור?

לכן, גם אם אין לכם PMA, זהו מסמך מפתח להבנת ציפיות ה-FDA בביקורת.

הדרישות לפי תחומי מערכת האיכות

הטיוטה מחולקת לפי תחומי מערכת האיכות, ומציעה פירוט עשיר של מה נדרש להציג. כל תחום כולל לא רק אילו נהלים קיימים, אלא מהם השיקולים שמאחוריהם, איזו בקרה מתקיימת, ואילו ראיות זמינות.

1. מדיניות איכות והגדרת המערכת

• תיאור מפורט של מערכת ניהול האיכות המיושמת.

• מדיניות איכות ויעדים עדכניים.

• מדריך איכות (Quality Manual) שמתאר את התחולה (scope), המבנה והקשרים בין תהליכים.

• הסבר על התאמת המערכת ל-ISO 13485, תוך התייחסות לפערים או התאמות ספציפיות.

משמעות יישומית: לא מספיק לציין שהמערכת מבוססת ISO. יש להראות איך זה בא לידי ביטוי, למשל דרך שילוב ניהול סיכונים בתוך התכן, בקרה על ספקים, או תיעוד CAPA.

2. אחריות הנהלה, סקירות ומשאבים

• סיכום סקרי הנהלה.

• תרשימי מתקן (facility diagram) שמציגים זרימת עבודה ומניעת ערבוב.

• מסמכים על בקרת ניקיון וזיהום, לרבות נהלי סביבה, בקרת חלקיקים/מיקרואורגניזמים לפי רמת הסיכון של המוצר.

טיפ: כדאי להחזיק סיכום עדכני של סקרי הנהלה עם החלטות, יעדים, ופעולות בעקבות מגמות. ה-FDA מחפש עדות לכך שההנהלה מעורבת ומנהלת לפי מידע.

3. פיתוח ותכנון - Design & Development

• תיעוד של תוכנית הפיתוח, שלבי העבודה, מבנה אחריות, ומעקב אחר החלטות.

• מטריצת עקיבות בין קלטי תכן, פלטים, בדיקות אימות ותיקוף.

• נהלים לשליטה בשינויים כולל מדיניות לאבחנה בין שינוי מהותי לזניח.

חשיבה מערכתית: כל שינוי בתכן חייב להיות משויך לניהול סיכונים עדכני, להשפיע על נהלי ייצור, על תיוג, ועל בקרה בתהליך. ה-FDA מצפה לראות עקיבות.

4. ניהול סיכונים כחוט השני

• שילוב של ניהול סיכונים לאורך כל חיי המוצר.

• תוצאות סיכום הסיכונים עבור המכשיר הספציפי, לא רק תהליך כללי.

• קישור לנושאים כמו תיקוף תהליכים, תלונות מהשוק, ועדכון תכן.

יישום חשוב: ה-FDA מחפש ראיות לכך שניהול סיכונים הוא תהליך דינמי שמקבל קלטים חדשים מהשוק, מהCAPA ומהנדסה ומשפיע על ההחלטות.

5. ייצור, תהליכים ותיקוף

• דיאגרמת תהליך ייצור מלא.

• זיהוי נקודות קריטיות ופרמטרים מבוקרים.

• תיעוד של תוכניות תיקוף (process validation) כולל קריטריונים לכשל/הצלחה, תכנון מדגמים סטטיסטיים, ותיקוף חוזר בעת שינוי.

מיקוד: ה-FDA בודק איך אתם מתעדים גם את מה שאי אפשר לבדוק בבדיקה סופית, למשל תהליך עיקור, הדבקה, ציפוי, ומה קורה כשיש חריגה.

6. ספקים, קבלני משנה, בקרת רכש

• תהליך בחירה והסמכת ספקים לפי קריטריונים מבוססי סיכון.

• ניתוח ביצועים של ספקים לאורך זמן.

• חוזים שכוללים חלוקת אחריות לבקרות איכות.

טיפ: החזיקו רשימת ספקים קריטיים ומסלול הסמכה שמתועד, כולל מבדקים חוזרים. זהו רכיב מרכזי בהכנה לביקורת.

7. תיוג, UDI ואריזה

• בקרת גרסאות תיוג, תיאום עם תיעוד רגולטורי, תרגומים.

• שילוב UDI בכל שכבות האריזה, כולל ניהול שינויים וגרסאות.

• תיקוף תהליך האריזה אם יש סיכון למוצר (איטום, מניעת נזק).

חשוב: גם כאן ה-FDA רוצה לראות עקיבות: אם שונה חומר, אריזה או גרסת IFU - איך זה עודכן, הוערך, תוקף?

8. מדידה, מבדקים פנימיים, תלונות ו-CAPA

• סיכום תהליך הפידבק מהשוק.

• נהלים ברורים לבדיקת כל תלונה, סגירה, והחלטה על דיווח ל-FDA.

• מערכת CAPA שכוללת ניתוח סיבת השורש, תעדוף לפי חומרה, מעקב ובדיקת אפקטיביות.

שאלו את עצמכם: האם CAPA מובילים לעדכון תכן? לשינויים בייצור? לבדיקה מחודשת של ניהול סיכונים?

מסקנות: מה עושים עכשיו?

1. בצעו ניתוח פערים מפורט - סעיף אחר סעיף.

2. רכזו תיעוד לפי תחומים של מערכת האיכות ולא לפי מחלקה ארגונית.

3. ודאו שיש עקיבות בין סיכונים ↔ תכן ↔ ייצור ↔ CAPA ↔ ספקים.

4. בנו ערכת ביקורת מוכנה שתציג את המערכת שלכם בדיוק כמו שה-FDA מצפה.

כפי שה‑FDA פרסם בעבר את מסמך ה‑QSIT - Quality System Inspection Technique שהנחה את מערך הביקורת במשך שנים, סביר להניח כי בעתיד הקרוב תפורסם גם מתודולוגיית ביקורת חדשה שתתאים לרוח ה‑QMSR וליישור הקו עם ISO 13485. מסמך כזה יגדיר כנראה את צורת הבדיקה, סדרי העדיפויות, והדגשים שה‑FDA יאמץ בביקורות על מערכות איכות.

ברגע שיפורסם מסמך כזה, אעדכן בבלוג עם ניתוח מעמיק, והמלצות ליישום.